באיזו אות לבחור
מאת: אורלי וילנאי, הארץ, 17.9.19
שתי מערכות בחירות מותירות אחריהן בינתיים אדמה חרוכה בכל מה שנוגע לצדק חברתי ודאגה לחלשים ביותר.
בעת שהשורות הללו נכתבות עוד לא ידוע מה תוצאות הבחירות. הדבר היחיד שברור נוגע לשאלה מה צריך לעשות מי שיקבל את המנדט להנהיג את העם המפולג והחבול הזה. כבר כמעט שנה שמתעסקים כאן רק בפוליטיקה ולא במדיניות. שתי מערכות בחירות מותירות אחריהן אדמה חרוכה בכל הנוגע לנושאים חברתיים, התלויים בהחלטות של שרים ובהצבעות על חוקים.
אז נתנו בהם אותיות: השתמשנו באותיות המייצגות את המפלגות השונות, כדי להזכיר את היעדים החשובים, המשוועים למנהיגים אמיצים ובעלי מצפון שייענו לאתגר.
מחל (ליכוד) - מחלקות בתי החולים. השבוע נערך באיכילוב ערב התרמה מפואר, בהשתתפות כ–500 מעשירי ישראל, החברים באגודת ידידי איכילוב. בלט בהיעדרו סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. כי בעצם מה זה קשור אליו? מבחינתו שיתחננו, שיתחנפו ושיגייסו כספים. הוא באותו זמן יילך לכנס בחירות כדי להמשיך לכהן במשרד הבריאות. זה כל כך מטורף, שמערכת הבריאות לא נתפשת כבעלת אותה חשיבות כמו מערכת הביטחון. כל אחד מאתנו ימצא את עצמו שם, עם הרופאים הטובים ביותר אבל השחוקים ביותר, התורים הארוכים ביותר והמחלקות העמוסות ביותר. וזה רק יחמיר.
פה (כחול לבן) - פנימיות הנוער. כ–25 אלף ילדים ובני נוער נמצאים במוסדות, בכפרי נוער ובפנימיות. ילדים שהגיעו לשם לא מבחירה, ומצאו, אולי לראשונה בחייהם, מיטה חמה ואהבה. המנהלים והעובדים עושים בדרך כלל עבודה שערכה לא יסולא בפז. מי שנכשלת בתפקידה זו המדינה. סל התקצוב של כפרי הנוער, הכסף שמעבירה המדינה בעבור כל ילד, מבוסס על מודל מיושן מ–1975. אמנם הוחלט על סל תקצוב חדש, אבל הוא לא יושם בפועל. לפני שבע שנים הקים אבי נאור את "הפורום הציבורי - כפרי הנוער והפנימיות בישראל", שבזכות פעילותו מצליחים המנהלים להחזיק את הראש מעל המים, אבל עד היום לא הצליחו ממשלות ישראל לטפל במחסור ובצרכים ההכרחיים של הילדים הללו.
ג (יהדות התורה) - גירוש. "ילדים לא מגרשים" זו סיסמה יפה, אבל אין לה אחיזה במציאות המבעיתה השוררת כיום בישראל. צדים אותם בדרך לבית הספר, מנערים אותם מהמיטות לפנות בוקר ומגרשים אותם כאילו היו עבריינים, כשבפועל הם צברים, שאפילו, אלוהים יודע למה, אוהבים את המדינה ורוצים לשרת אותה. אבל היא לא רוצה אותם, רק כי בעורקיהם לא זורם דם יהודי טהור.
כבר חודש כלוא ילד בן עשר במתקן המאסר "יהלום". הוא נולד פה, לומד בבית ספר הירדן בתל אביב, מדבר עברית, אפילו שר בגאווה את התקווה, אבל עכשיו שברו לו גם אותה. אמו, שהגיעה מגאנה לפני שני עשורים, הסכימה לעזוב בעל כורחה, רק ביקשה זמן להתארגן. אבל אריה דרעי ואנשיו לא מאמינים לה. הילד במצב נפשי קשה, והאדישות מסביב כמעט מוחלטת.
כף (עוצמה יהודית) - כלכלה לעשירים. מי שזוכים להטבות בבנקים הם דווקא מי שיש להם. את העמלות גובים דווקא ממי שמתקשים. כך גם לגבי הלוואות. יש סיכוי שתתקשה להחזיר הלוואה? אז ניתן לך אותה בריבית גבוהה יותר או לא ניתן בכלל, כך שהאופציה היחידה שלך תהיה השוק האפור. במוסדות השונים יושבים גם אנשים טובים שרוצים לעזור, אבל אין להם את הכלים.
הנה דוגמה: נגד חייבת צעירה נפתח תיק בהוצאה לפועל בקרית שמונה. היא חייבת 110 אלף שקלים לבנק גדול, שממנו לקחה הלוואה לצורך לימודים ותמיכה במשפחתה. בעת לימודיה חלתה בפיברומיאלגיה. היא הצליחה לסיים את הלימודים, אבל לא למצוא עבודה מסודרת, והיא חיה מקצבת הביטוח הלאומי ועבודות מזדמנות. מנהלת מחוז חיפה והצפון ברשות האכיפה והגבייה, שרונה דהן, ניסתה - ביחד עם מנהל תחום חדלות פירעון ארז אוחנה, שפנה לבנק - לסייע לה. אחרי דין ודברים הסכימו בבנק להוריד את החוב ל–20 אלף שקלים (ללא הריביות) בתשלום חד־פעמי. אלא שלצעירה אין סכום כזה. הצלחנו לתת לה הלוואה ללא ריבית במסגרת קרן מיוחדת שאנחנו מפעילים לטובת הציבור — והחיים שלה השתנו לגמרי. תארו לעצמכם שהמדינה היתה מקימה קרן כזאת.
אמת (עבודה) - אלימות. כמעט מובן מאליו: ענישה ראויה, הרתעה, כמו שמטפלים בטרור, כך צריך גם לטפל בטרור מבית.
שס (ש"ס) - שסק. הדרך המאולצת שלי להזכיר את החקלאות, שמושמדת ביד גסה בשל תעריפי מים גבוהים מדי והעדר סובסידיות.
טב (ימינה) - טבע, בעלי חיים, כל מה שמוזז הצדה ברגע שהמלה איראן נזרקת לחלל האוויר.
ודעם (הרשימה המשותפת) - "ודע מה שתשיב", אמר רבי אליעזר, ואנו מוסיפים: מה תשיב ללהט"בים, לערביי ישראל, למבקשי המקלט, לכל מי שזכויותיהם נרמסות.
ל (ישראל ביתנו) - לו יהיו כאן חינוך, שוויון - ושלום.
מרצ - מרוץ נגד הזמן על מנת להגשים את כל אלה.
ורק שלא נישאר בסוף עם האות של פייגלין ביד... ז׳.
