החינוך הטכנולוגי תורם לנוער ולכלכלה

בישראל של 2016, הדרך היחידה של תלמיד תיכון להיחשב להצלחה היא ברורה: להשיג את תעודת הבגרות המיוחלת, ולהמשיך ללימודים אקדמיים. מי שאין בידם תעודת בגרות נתפשים כחסרי סיכוי להצליח בחברה ולהשתלב בה בצורה מיטבית.

כיצד ניתן לשפר את המצב? יש לשנות את מבנה תעודת הבגרות הישראלית, כך שתכלול גם מקצועות טכנולוגיים. בנוסף, יש לתמוך בתלמידים מוחלשים, על מנת שיוכלו להשיג תעודת בגרות מינימלית, שתאפשר להם אופק קידום בחיים; ולשלב בלימודים בתיכון התנסות ולמידה מעשית, במקום שינון חומרים שנשכחים יום לאחר סוף השנה.

מודל לחינוך טכנולוגי מתקיים כיום בכפרי הנוער בישראל. רבים מהתלמידים הלומדים בכפרים מגיעים מרקע של מצוקה משפחתית ולימודית. רבים מהם הם עולים ובני עולים, וילדים במצבי סיכון. כפרי הנוער הבינו כי הדרך לצמצם את הפערים החינוכיים בינם ליתר בני גילם היא באמצעות החינוך הטכנולוגי. כיום, כ-28% מהתלמידים בחינוך ההתיישבותי, שכולל את כפרי הנוער, לומדים במגמות טכנולוגיות כמו מכטרוניקה, חשמל, אלקטרוניקה ועוד. במגמות אלה התלמידים נחשפים לידע יישומי בעולמות תוכן מרתקים, שרלוונטיים לעולם התעסוקה העתידי וזוכים להשתלב במסלולים איכותיים בצבא. עתידם המקצועי פתוח בפניהם.

הכותב הוא יו"ר קרן משפחת סטלה ויואל קרסו וחבר בהנהלת הפורום הציבורי של כפרי הנוער והפנימיות בישראל.

למאמר המלא מתוך דה מרקר - לחצו כאן


בתמונה: תלמידים במגמה טכנולוגית בכפר הנוער הדסה נעורים. צילום: אלון רן (מתוך דה מרקר).