מדריכי נוער בסיכון נותרו מאחור

כיום יש כ-2,000 מדריכים, המלווים כ-25 אלף חניכים בכפרי נוער ופנימיות בישראל. מסגרות אלה מהוות בית חם ותומך עבור ילדים ובני נוער שחווים קשיים, ורבים מהם מוגדרים כבני נוער במצבי סיכון. עבור חניכים אלה, שמעבירים את מיטב שנות ילדותם ונערותם במסגרת הפנימייתית, המדריכים הופכים לדמות הורית של ממש ולמודל לחיקוי. הם נמצאים שם עבור החניכים 24 שעות ביממה, דואגים, תומכים, מקנים ערכים ודרך ארץ ומהווים גורם משמעותי במימוש הפוטנציאל הגלום בכל ילד וילדה.

לכתבה המלאה מתוך דה מרקר - לחצו כאן

למרות החשיבות העצומה של המדריכים, שלעתים מהווים הורה מלווה בחיי הילד, המדינה לא השכילה להתייחס אל קבוצה זו בהתאם. למשל, עד 1994 תנאי ההעסקה והדרישות מהמורים והמדריכים היו אחידים. מאז, רפורמות בתחום החינוך הפרידו בין התחומים: המורים זכו לשיפור תנאי העסקתם, בעוד שהמדריכים נשארו הרחק מאחור.

כיום לא קיימת תוכנית פורמלית שכוללת אופציה לקידום, שיפור בתנאים או מלגה. להבדיל מהמורים שמלמדים 5 יחידות מתמטיקה — המדריכים אינם זוכים לתמריצים, והם משתכרים שכר מינימום בלבד. בכך, מערכת החינוך עשויה לאבד את הצעירים הכישרוניים הללו, חדורי המוטיבציה והחזון.