סוגרת מעגל

כשלוסי לב היתה בכיתה א', אמה השאירה אותה בפנימייה והלכה. מאז נדדה בין פנימיות ולא הפסיקה להתגעגע לאח הדי.ג'יי שנשאר בפריז. לאחר מותו, החליטה לסגור מעגל וללמד ילדי פנימיות לתקלט

"כל החיים התביישתי בכך שהייתי ילדת פנימיות", אומרת לוסי לב. "תמיד ניסיתי להסתיר את העובדה הזו. היום, כשיש לי אפשרות, אני רוצה להעניק לילדים כמוני הזדמנות לשדרג את החיים".

לב, מייסדת עמותת "ניגון חוזר", מתחילה את השדרוג בפנימיית "נווה מיכאל" שבפרדס־חנה. "זה המקום הראשון שהחלטתי לתת לו מתנה את הקורס לדי־ג'יי שיזמתי", היא אומרת בהתרגשות. ויש לה סיבה טובה: כאן, בפנימייה הזו, שבה מתגוררים ילדים ובני נוער שבאו ממצבי סיכון ומצוקה, בילתה היא עצמה את שש השנים הראשונות לחייה בישראל, מכיתה א' עד ו'. אחריהן הועברה לפנימייה אחרת ואחר כך לפנימייה נוספת.

את העמותה הזו, שבה לוסי לב משמשת יו"ר ונמנית גם עם המתקלטים הפעילים, היא יסדה לזכרו של אחיה, מרקו ("די־ג'יי מרקו"), שהיה תקליטן מפורסם בסצנה הפריזאית, ונפל אל מותו לפני כ־20 שנה. "המוזיקה הייתה כל חייו של אחי האהוב, וחשבתי שזו הדרך הנכונה להנציח אותו".

לכתבה המלאה מתוך x-net לאשה - לחצו כאן

צילום: יאיר שגיא (מתוך x-net)